אך יש כאן שאלה של מיליון דולר: מה הוא ביטוי האמיתי והמושלם להצלחה – שיפור זמני וחולף (!) בהרגשה ובאיכות החיים, או ריפוי מוחלט?

היות שמדובר במחלה כרונית, מטרת הטיפול, כמו בכל המחלות הכרוניות, היא להביא את המטופל לרמיסיה (למצב טוב עד העלמות הנגעים). זאת קונספציה הקונבנציונלית – הקלה (רמיסיה זה הקלה זמנית בלבד בלועזית).

הרפואה המודרנית יוצאת כל פעם עם הצהרות בומבסטיות כגון זו:

״בעשור האחרון חל מהפך וחלה התקדמות אדירה בהבנת מנגנוני ההתפתחות של המחלה. היום, ההתייחסות למחלת הפסוריאזיס היא כאל מחלה המערבת את מערכת החיסון ועל בסיס זה פותחו תרופות חדשות הנקראות "תרופות ביולוגיות", שפועלות על מערכת החיסון ומיועדות לחולים בפסוריאזיס בדרגות חומרה קשה וחומרה בינונית.״